גלאוקומה היא מחלה הגורמת לנזק מתקדם ובלתי הפיך לעצב הראיה שעלול בשלב הסופי לגרום לעיוורון. המחלה פוגעת בדרך כלל בשתי העיניים. כ-50% מחולי הגלאוקומה בישראל ובעולם המערבי לא יודעים שהם חולים. למזלנו המחלה ניתנת לאבחון וטיפול מוקדם ולכן מודעות גבוהה ובדיקות מוקדמות ימנעו אובדן ראיה!
Glaucoma
בישראל ההערכה היא שיש כ- 80,000 חולי גלאוקומה מתוכם כ- 4000 איש בעלי תעודת עיוור. ההערכה היא שבארה”ב יש כ-3 מיליון חולי גלאוקומה ובעולם כ-65 מיליון חולי גלאוקומה. מדובר במחלה שכיחה מאוד.
שכיחות המחלה עולה עם הגיל ולכן עם עליית תוחלת החיים אחוז החולים והמתעוורים מהמחלה עולה.
גלאוקומה יכולה לפגוע בכל גיל כולל בילדים אך השכיחות בילדים נמוכה וההתבטאות מעט שונה.
המחלה “גונבת” את הראייה בצורה שקטה וברוב המקרים עד שלביה המאוחרים היא ללא סימפטומים, ללא כאבים וללא ירידה בחדות הראייה.
גורמי סיכון לגלאוקומה
גורם הסיכון העיקרי הוא לחץ תוך עיני גבוה.
מנגד, אצל כ- 30% מחולי הגלאוקומה הלחץ התוך עיני “תקין” אך יחסית לרגישות הספציפית של העין שלהם הלחץ נחשב גבוה. באופן תקין יש ייצור וניקוז מתמיד של נוזל העין בקצב אחיד.
בגלאוקומה הלחץ בתוך העין עולה כתוצאה מהפרעות בניקוז נוזלי העין.
גורם סיכון נוסף הוא סיפור משפחתי של גלאוקומה. כיום ידועים מספר גנים שאחראים להופעת המחלה ולכן מי שבמשפחתו ישנו חולה גלאוקומה רצוי שיגיע לבדיקת רופא עיניים כבר בגיל 20 שנה. המשך המעקב יעשה על פי המלצת רופאי העיניים. ניתן גם באמצעות בדיקת דם לברר נשאות של הגנים האלו אך מדובר בבדיקות יקרות שאינן נכללות בסל הבריאות.
גורמי סיכון נוספים כוללים טיפול בסטרואידים, חבלת עיניים קודמת, קוצר ראייה ומוצא אפריקני. במקרים נדירים חולי סכרת בעלי פגיעה סכרתית ברשתית העין עלולים לפתח לחץ תוך עיני גבוה.
למה הלחץ עולה? ולמה לחץ גבוה פוגע בעין?
הסיבות לפגיעה בניקוז נוזלי העין שונות בהתאם לסוג הגלאוקומה. ישנה גלאוקומה עם זוית פתוחה שבה תעלות הניקוז חסומות וישנה גלאוקומה עם זוית סגורה שבה זוית העין שבה נמצאות תעלות הניקוז חסומה. בסוגים נוספים תעלות הניקוז יכולות להיסתם משחרור פיגמנט מוגבר או משחרור חלקיקי ממברנות מתוך העין.
התוצאה הסופית זהה והיא עליה של הלחץ התוך עיני. הלחץ הגבוה לוחץ על סיבי עצב הראייה וגורם לאובדן בלתי הפיך שלהם. בלידה יש כמיליון סיבים בעצב הראייה ולכן יש רזרבה די גדולה של סיבים. עם הגיל יש אובדן מתקדם של סיבים גם ללא גלאוקומה.
לדברי פרופ' ורבין לבקוביץ :
"לחץ תוך עיני גבוה גורם לאובדן מהיר של סיבי עצב הראייה, אך כחצי מיליון מסיבי עצב הראיה יכולים ללכת לאיבוד לפני שתפגע הראיה ולכן חשוב ללכת לבדיקת רופא עיניים. ההמלצה שלי היא שכל אדם מעל גיל 40 ייגש לבדיקת עיניים שגרתית".
איך מאבחנים גלאוקומה?
המחלה מאובחנת בבדיקת עיניים אצל רופא עיניים שכוללת מדידת לחץ תוך עיני ובדיקת עיניים מקיפה כולל הרחבת אישונים. בבדיקה מעריכים גם את מבנה זוית העין ואת מצב עצב הראייה. על פי הצורך הרופא ישלח את המטופל לבדיקות נוספות שיכולות לכלול בדיקת עובי קרנית (פכימטריה- בדיקה הנעשית אוטומטית במרפאתה של פרופ’ ורבין ואין צורך לעשותה דרך קופת החולים), הדמיה של עצב הראייה (OCT) ושדות ראייה. בדיקות אלו חשובות מאוד גם לאבחון של גלאוקומה וגם למעקב כדי לראות אם יש דינמיקה או החמרה במצב.
כיום נמצאים בפיתוח מכשירים למדידת לחץ תוך עיני בבית, כשם שיש מכשירים ביתיים למדידת לחץ דם ורמות סוכר בחולי סכרת.
בנוסף יש מכשירים בפיתוח שיוכלו למדוד לחץ תוך עיני באופן רציף בכל שעות היממה כמו מכשיר ההולטר למדידת לחץ דם אך הם עדיין לא בשימוש לציבור הרחב.
לעיתים נדרש לבצע בדיקות לחץ במשך שעות שונות ביממה, בדיקה הנקראת ‘עקומת יום’.
הטיפול במחלת הגלאוקומה
הטיפול במחלת הגלאוקומה מכוון תמיד להורדת הלחץ התוך עיני גם אצל החולים שלהם לחץ כביכול ‘תקין’. הטיפול נחשב ליעיל ביותר ועם טיפול נכון אחוז התקדמות הנזק לעצב הראיה ולשדות הראיה והסיכוי לפתח עיוורון מהמחלה מוקטן משמעותית. הטיפול מונע נזק נוסף לעצב הראיה.
מכיון שבמחלת הגלאוקומה הנזק לעצב הראיה הוא בלתי הפיך לא ניתן לתקן את סיבי עצב הראיה או לגרום להם לצמיחה מחדש. מכאן שהטיפול האפקטיבי להורדת הלחץ בעין ימנע נזק נוסף לעצב הראיה וימנע התדרדרות ופגיעה בשדות הראיה, אך הוא לא יתקן את הנזק הקיים (במידה וקיים) לשדות הראיה.
לחץ מטרה – פרופ’ ורבין תקבע לכל מטופל את לחץ המטרה אליו שואפים להגיע. הטיפול להורדת הלחץ התוך עיני(בטיפות, לייזר או ניתוח) מיועד להוריד את הלחץ מתחת ללחץ המטרה. בחולים עם נזק מתקדם לעצב הראיה, פרופ’ ורבין תשאף לרוב להוריד את הלחץ באופן קבוע מתחת ל 18 מ”מ כספית וזאת על פי מחקרים מובילים ברמה הבינלאומית. מחקרים הראו שאצל מטופלים עם גלאוקומה מתקדמת, שמירת הלחץ באופן קבוע מתחת ל 18 מ”מ כספית תמנע התקדמות בנזק ותייצב את מצב הגלאוקומה.
הטיפול הראשוני הוא תרופתי וניתן בטיפות. ישנן סוגי טיפות שונים חלקן ניתן לקחת פעם ביום וחלקן פעמיים ביום או 3 פעמים ביום. אופן מתן הטיפות ייעשה לפי המלצת הרופא.
בנוסף, ישנן תרופות להורדת לחץ תוך עיני הניתנות ככדורים אך הן בעלות תופעות לוואי מרובות ולא נעימות ולכן הן לא בשימוש נפוץ.
ישנם טיפולי לייזר להורדת הלחץ התוך עיני שיכולים להיות כטיפול ראשוני או בקו שני אם הטיפול התרופתי לא עזר. שני טיפולי הלייזר השכיחים בגלאוקומה הם לייזר אירידוטומי או באנגלית LASER IRIDOTOMY. הנקרא גם אירידקטומי. זהו טיפול לייזר למי שאובחנה אצלו זוית צרה. לרוב הטיפול יבוצע למניעת התפתחות התקף גלאוקומה (שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך לעין) ולמניעת שינויים כרוניים בזוית העין אצל אנשים שיש להם גלאוקומה עם אלמנט של סגירת זוית.
סוג הלייזר השני הוא לייזר טרבקולופלסטי. זהו לייזר המיועד להורדת הלחץ התוך עיני. ישנם שני סוגים ALT ו- SLT.
ניתוחי גלאוקומה שמורים למקרים קשים שהטיפול התרופתי או הלייזר לא עזרו או במקרים שהנזק לעצב הראייה הוא קשה ויש להשיג באופן מידי הורדה משמעותית של הלחץ התוך עיני.
לחולי גלאוקומה שזקוקים לניתוח קטרקט ניתן לבצע ניתוח משולב של קטרקט וגלאוקומה עם אחוזי הצלחה גבוהים.
המלצות לחולי גלאוקומה:
- מומלץ לדאוג לתיק מסודר שיכלול נתונים של לחץ תוך עיני לאורך השנים, שדות ראיה ישנים וחדשים ובדיקות נוספות כולל OCT אם נעשו. בהגיעך לרופא ידיעת נתוני העבר יחד עם בדיקתו החדשה של הרופא תעזור בקבלת ההחלטה הטיפולית הנכונה.
- יש להקפיד על לקיחת הטיפות באופן קבוע ויומיומי ולחכות 2-3 דקות בין טיפה לטיפה. מחקרים רבים הראו שגם עליה זמנית בלחץ התוך עיני לזמן קצר, עקב חוסר התמדה בטיפול, גורמת לפגיעה בעצב הראייה ולאובדן בלתי הפיך של סיבי עצב.
- לעתים בעקבות חוסר התמדה והיענות לטיפול או בעקבות תופעות לוואי מהטיפול יש לבצע ניתוח.
